כמעט תאונה 

                                                כמעט תאונה

  כמעט הפכתי להיות מספר נוסף בסטטיסטיקה המשטרתית.אולי אזכור במהדורת החדשות של יום שישי.כמעט וזה כל ההבדל.

 יום שישי בבוקר ,נמצא בהליכת הבוקר הרגילה שלי.אותו מסלול עם שיפורים קלים מידי פעם.מנסה לצעוד יותר, מחפש את הדרכים התלולות  בפתח תקוה. צועד להנאתי, נהנה מהנוף, תנועת כלי הרכב והאנשים.חושב לעצמי מחשבות שונות ונעימות.פשוט צועד כחלק מסגנון החיים הבריא שאימצתי לי לאחרונה.

 מקפיד לצעוד נכון, לשמור על חוקי התנועה.ממתין תמיד לרמזור ירוק להולכי הרגל.חוצה במעברי חצייה.מתבונן לצדדים לוודא שאין כלי רכב החוצה את הכביש.אפשר להגדיר אותי כהולך רגל ממושמע המציית לחוקי התנועה.

 הבוקר ,כל אותם דברים לא סייעו בידי.בהיותי חוצה את הכביש במעבר חצייה הגיחה לפתע מכונית במהירות רבה.למזלי הטוב ,הגבתי במהירות ונכון.קפצתי אחורה.חריקת הבלמים הייתה נוראית.הרכב עצר מעדתי על הרכב ובידי השמאלית הגנתי על פגיעה בפנים.שוב שיחק לי המזל וידי נחתה בעוצה בחלקו האחורי של הרכב  סמוך מאוד, סמוך מידי לשמשת החלון הצדדי.לא הייתי רחוק משבירת החלון באמצעות ידי ולנזק בלתי הפיך לגופי.הנהג ראה, כך אני מקווה שאכן ראה, שלא קרה לי נזק גופני והמשיך בנסיעתו.

 המשכתי בהליכה ,מוטרד.חשבתי כמה זה קל להיפגע, להיפצע ואולי גם למות בגלל טיפשותם של אחרים.בגלל טעויות של אחרים ,בגלל אלפי סבות שאין לי קשר אליהם.פשוט להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.עצוב עד כמה שזה נכון.

  לו הייתה באזור,זהו אזור שקט ללא תאונות בדרך כלל, ניידת משטרה, שוטר או מתנדב משמר אזרחי אני משוכנע שאותו נהג לא היה שועט במהירות כה גדולה.היה מקפיד יותר, ערני יותר, מתייחס יותר  אלינו להולכי הרגל.

 חבל ועצוב שאין אנו מקפידים על חוקי התנועה.לא מבינים את משמעותה של המהירות הגבוהה בתוך העיר.את חשיבות מעבר החצייה להולכי הרגל שהם כה חשופים לפגיעה.יותר מודעות, יותר אכיפה, יותר מתנדבי משמר אזרחי יסייעו לנו. כל אותם משתמשי דרך.

ד"ר אבי זלבה